השתדלת, השקעת, עשית כמיטב יכולתך, ובכל זאת – נכשלת.
תחושת הכישלון מהווה פגיעה ראשונית בתחושה שאתה מסוגל, יודע, בעל ערך. פגיעה בנרקיסיזם הבריא, באהבה העצמית.
יש שהכישלון כלל אינו תלוי בך. מאידך, לעיתים אתה יודע שאתה הוא האשם – לא השקעת מספיק, לא חשבת עד הסוף, הגבת באימפולסיביות. תכופות האשמה מקשה על ההתמודדות, אך לעתים היא דווקא מקלה – לפחות זה היה תלוי בך, אינך חסר אונים ונתון בידי הגורל.
יש כישלונות קטנים ויש כאלה גדולים וגורפים. כישלון מקצועי שמביא לאסון כלכלי, כישלון מוסרי שנחשף ומביא איתו קלון ובושה, כישלון באהבה שיכול “לשבור את הלב”, כישלון של קשר משמעותי, אובדן. לעתים, גם תאונות (כדוגמת הפלה עצמונית, תאונת דרכים) נחוות במישור הסובייקטיבי ככישלון.
עוצמת הכאב הנפשי משתנה מאדם לאדם ואינה תלויה רק בגודל הכישלון ובטבעו. יש שמסוגלים להתמודד גם עם מצבי קיצון, לראות בכישלון הזדמנות, אתגר, חלק בלתי נמנע מהחיים, “רק מי שלא עושה לא נכשל”.
אחרים יגיבו במצב משברי: יאבדו מביטחונם, יפתחו תסמיני חרדה ודיכאון, בושה והסתגרות. אחדים, מתוך פגיעות נרקיסיסטית יתרה, עלולים להישבר לנוכח הכישלון. למשל, נטישה על ידי אהובה יכולה, עבור אנשים שגרעין העצמי שלהם אינו די חסון, להביא לערעור טוטלי שעלול להסתיים אפילו במעשה התאבדות.
גם כישלון חיצוני לחלוטין, כלומר כשלא ניתן היה לנהוג אחרת, יד הגורל היא שהכשילה (כוחות הטבע למשל) – עלול להיתרגם במציאות הפנימית למשבר, בעיקר כשהכישלון נופל על קרקע פורייה של טראומות עבר, פגיעות קודמות או ערך עצמי ירוד.
כמו כן, יש שהכישלון נובע ממנגנונים של הרס עצמי, שלכשעצמם יכולים לנבוע ממגוון רחב של מקורות: אשמה, שחזור טראומות מהילדות, הזדהות עם אב או אם שנכשלו ורצון “לתקן” דרך חזרתיות, תחושה שלא מגיע לך שיהיה לך טוב – כדוגמת אשמת הניצולים, וכן הלאה. התוצאה עלולה להיות הימנעות, חרדה, הסתגרות, פחד להעיז ולנסות שוב, כל אדם וסיפורו שלו, בהצלחה כמו בכישלון.
היכולת שלך לספר לעצמך את סיפור המעשה היא לכשעצמה טיפולית: לכתוב או לדבר את הסיפור שארע מאפשר ראשית עיבוד החוויה הקשה. חוויות קשות צריך לעבד, הניסיון להתעלם, להדחיק, “להמשיך הלאה” – כשאינו מצליח – פוגע ביכולת ההתאוששות ומהווה זרז לכישלונות נוספים בעתיד.
כשאין די בכך, מומלץ להיעזר בטיפול. לשכור את שירותיו של איש מקצוע שיוכל לשמוע היטב ולתת פידבק אמיתי: מדוע נכשלת, מה יכולת לעשות אחרת, מה ניתן לעשות כעת.
במצב כישלון, כמו במצבי משבר דומים, ניתן (ולעתים קרובות צריך) לטפל באופן מובנה וממוקד, בשיטות טיפול המכוונות להתערבות במשבר. חשוב לחזור למצב התקין ולהמשיך בחיים, טיפול לכאורה “מעמיק יותר”, ממושך, עלול להאריך את משך ההחלמה מהמשבר.
כישלון יכול להפוך לטראומה מצמיתה, מחלישה והרסנית, ויכול להוות הזדמנות לצמיחה, למחשבה מחודשת, למציאת דרך אחרת.
