הורים וילדים זוגיות ומשפחה

מחיר ההנקה

ההחלטה באשר להנקה והמשך שלה צריכה להתקבל בעיקר מתוך הקשר שבין התינוק והאם. יש אמהות שההנקה עבורן, לאחר תקופת ההסתגלות, היא חווית שיא או לפחות חוויה מאוד איכותית, "מחברת" וחיונית. עבור אחרות זה נעים פחות ועבור חלקנו זו חוויה בלתי נסבלת. זה עלול להיות כואב מדי, תובעני מדי- או לא מתאים לצרכיו של התינוק המסוים שלך.

רבות נאמר בשבחה של ההנקה. ואכן, זהו ככל הנראה המזון הנכון והמותאם ביותר לתינוק, ובסיס נפלא לקשר בין אם לתינוקה. ההנקה מעודדת התקשרות רגשית בטוחה יותר, היא טבעית ובריאה. רוח התקופה, העמדה המקובלת כיום, היא להלל ולשבח את ההנקה.

עם זאת, סביב ההנקה התפתחה כמעט דת חדשה. כאילו החליטה החברה המערבית לעודד הנקה תמיד, בכל מחיר. אם שאינה מניקה בימינו אלה חשה, כמעט בהכרח, שאימהותה לוקה בחסר (במקרה הטוב) או שהיא אם לא ראויה (במקרים הקיצוניים יותר).

בהסתכלות רחבה יותר, התמונה לא תמיד ברורה ובוודאי לא ורודה כל כך. להנקה יש גם מחירים וכמו כל תופעה, אין זה מצב של שחור מול לבן, טוב מול רע.

למשל, ההנקה יוצרת מצב בו לאב, בתקופה הקריטית של הינקות ועד לתחילת תהליך הגמילה, יש תפקיד משני בחיי התינוק. הוא יכול להתמסר, לאהוב, לטפל – אך החלב לא אצלו. במובן הזה, הוא בנחיתות קשה. אין זה הוגן להשאירו לבד עם התינוק כי השד אצל האם. הוא מראש בתפקיד פחות ערך. לחלק מהמשפחות והאבות זה מתאים, או נסבל, אך כתהליך כולל זה לעיתים מסוכן ופוגע.

כשיש לתינוק אחים, נוספת בעיה של קנאה חמורה וקשה שעלולה להיות מציפה ואפילו לפעמים טראומטית עבור הילדים הגדולים יותר. כשהאם מניקה היא לא תמיד יכולה "להתחלק" בין ילדיה, להעניק תשומת לב מספקת גם לילדים הגדולים יותר. היא נדרשת להתגייס כל כולה לתינוק. מי שמביט בילד צעיר המתמודד עם אמו שמניקה את אחיו רואה, לפעמים, שיש כאן תהליך מצער וקשה, לעיתים קשה מנשוא. זו לא סיבה כמובן שלא להניק – אך מאוד חשוב לזכור שגם "הגדול" הוא עדיין קטן, וזקוק לאמא שתשמור עליו מפני רגשות קשים מדי.

עם זאת ההחלטה באשר להנקה והמשך שלה צריכה להתקבל בעיקר מתוך הקשר שבין התינוק והאם. יש אמהות שההנקה עבורן, לאחר תקופת ההסתגלות, היא חווית שיא או לפחות חוויה מאוד איכותית, "מחברת" וחיונית. עבור אחרות זה נעים פחות ועבור חלקנו זו חוויה בלתי נסבלת. זה עלול להיות כואב מדי, תובעני מדי, מעורר תחושות של חנק, השפלה, היות לאובייקט, אובדן העצמיות ועוד ועוד. רבות האמהות שיכולות להבין את המסר הזה מתוך חווייתן שלהן. ואז, צריכה האם להיות אמיצה דיה ולומר "לא". ההנקה אינה קדושה ואינה מתאימה לכולן, יש הרבה מאוד דרכים נוספות לבטא אמהות טובה.

שיקול נוסף, לא פחות מרכזי, הוא שיש תינוקות שההנקה אינה מתאימה להם. יש תינוקות שזקוקים להזנה נוספת, לעיתים קרובות ככל שהם גדלים, כדי להרגיש שובע, להתפתח די צרכם, לישון בלילה. תינוק הנמצא במצוקה בגלל רעב, ואמו טוענת שהיא עושה זאת למענו, עלול בצדק להרגיש שאמא לא באמת "רואה אותו", שהיא מעדיפה את עקרונותיה על פני הבנה של צרכיו.

הנקה אינה מקשה אחת. היא יכולה להתאים לשבוע, או לחודש – אך כל אם וכל משפחה צריכים לאפשר לעצמם גם את הבחירה להפסיק את ההנקה. כשמדובר בהנקה מלאה עד גיל מבוגר יחסית, יש להביא בחשבון גם סכנות נוספות מבחינת ההתפתחות הנפשית. הנקה מעודדת את היכולת לאינטימיות ולקירבה, אך חשוב לא פחות לדעת, עם הזמן, גם לשחרר, להיפרד, לעודד את היכולת של הפעוט להיות לבד – זה חשוב לילד, לאם ולמשפחה. במקרים בהם ההנקה נהיית לכוח משעבד, ובפרט לאורך זמן, הנזק שבה רב על התועלת.

לכל אורך חיינו כהורים אנו צריכים לקבל החלטות. אנו צריכים לשקול תועלת מול נזק, ובעיקר – לסמוך על עצמנו ולדעת מה נכון לנו – ומה לא. הלחץ כיום להניק בכל מחיר הוא דוגמה לכך. זה טוב ויפה – אך לא תמיד, לא אצל כולן, ולא באופן עיוור. הורות נכונה מתבססת על הצרכים והרגשות האותנטיים של הילד ושל ההורה, ולא על מוסכמות ותיאוריות חברתיות.

 

אודות המחברת

עליזה גולדשטיין

למעלה משלושים שנה אני עוסקת בניסיון להבין, לאבחן, לטפל ולהקל על הכאב הכרוך בנפש האדם.
אני פסיכולוגית קלינית. בוגרת תואר ראשון באוניברסיטת חיפה ותואר שני באוניברסיטת בר אילן. התמחיתי שנים רבות במסגרת בית חולים פסיכיאטרי. עבדתי במדור לבריאות הנפש בצבא, במחלקה פסיכיאטרית סגורה ובמרפאה של בית חולים גהה. לאחר סיום ההתמחות סיימתי מסלול הסמכה להדרכה. בשנים האחרונות אני עובדת בקליניקה פרטית.
במקביל, עסקתי ועודני עוסקת באבחון למטרות מקצועיות שונות ומגוונות. צברתי ניסיון במפגש עם מאות רבות של אנשים.

השאירו תגובה