כל טיפול שונה במהותו, במטרותיו ובמהלכו. יש שאדם מגיע לטיפול כדי לפתור בעיה קונקרטית, מיידית, מוגדרת יחסית: לקבל החלטה בעניין משפחתי, זוגי או מקצועי, לקבל הדרכה ביחס להורות, להפסיק לפחד מטיסות. מאידך, יש המגיעים לטיפול מתוך תחושה כללית של אי שביעות רצון או תחושה שאינם מממשים את מלוא יכולתם. גם כאן, לעיתים מדובר במצב חולף, לעיתים במשבר קיומי, לעיתים במצוקה פיזית וכן הלאה.
יש הרואים בטיפול זירה לפתרון בעיות ויש הרואים בו מסע אל תוך נבכי הנפש, הזדמנות לגדול מחדש, התנסות בתקשורת והזדמנות ללמוד לאהוב ולהיות נאהב.
סיבת הפנייה לטיפול היא מרכיב מהותי בבחירת אופי הטיפול והמטפל המתאים ביותר.
הניסיון מלמד שתכופות אנשים לא מאפשרים לעצמם פנייה לטיפול. הסיבות לכך רבות: טיפול דורש השקעה של זמן וכסף. הוא גם דורש לשים את עצמך במרכז, להרגיש שמגיעה לך השקעה כזו בעצמך. להאמין שמותר ויכול להיות טוב יותר. סיבות נוספות להימנעות מטיפול הן פחד מתלות, "רק אני יכול לעזור לעצמי", פחד מפני העלאה למודע של תכנים קשים, מודחקים, וכן הלאה.
עם זאת, המנעות מטיפול כשהוא נדרש יוצרת סבל מיותר ותפקוד מוגבל יחסית לפוטנציאל (באופן פרדוקסלי, טיפול הוא יקר אך מעודד ומאפשר למקסם את היכולות, כולל להתפתח מקצועית ולהשתכר באופן ראוי יותר בהמשך.)
אבחנה נכונה היא הבסיס לטיפול מיטבי. כשהבעיות מוגדרות ומובחנות, חשוב לשקול גם את הכדאיות והיעילות שבטיפול תרופתי. במקרים אחרים, התסמינים מסתירים בעייה אחרת ואז ניתן לבחור כיצד להתייחס אליה. לדוגמה, קושי להיות בקשר זוגי יכול להיות קשור לטראומות עם בני זוג בעבר, אך גם לפחד מאינטימיות, מתלות, מתוקפנות וכן הלאה. הוא גם יכול להיות תוצאה של הפרעת חרדה. בטיפול, הבנת הסיבות העמוקות לתסמינים יכולה לאפשר מציאת פתרון לקושי.
לכל אדם קשה לעיתים להודות בפני עצמו (ובפני הסביבה הקרובה שלו) שקשה לו, או שהוא רוצה בשינוי. להביט בצורה כוללת אל קשייו ולבחור בקש עזרה. להעיז ולעשות זאת זו הזדמנות נפלאה לצאת לדרך חדשה.
להתייעצות בנושא של פניה לטיפול ניתן לפנות אלי.
