כל אחד יכול למצוא עצמו מכור למשהו מדי פעם. אפשר להתמכר לאלכוהול, לאוכל, לסמים או לסיגריות. אפשר גם להתמכר לקניות, לנסיעות וטיולים, להימורים. יש המתמכרים לקשרים בינאישיים, להתאהבויות, לכיבושים רומנטיים, לסקס. נראה שכיום ההתמכרות הנפוצה ביותר היא לטלפונים הסלולריים, מחשבים ותכניות טלוויזיה. גם פעולות כפייתיות כמו כסיסת ציפורניים ותלישת שיער הופכים לעיתים קרובות להתמכרות.
כמעט תמיד, ההתמכרות מתחילה ממקום נורמטיבי: זה מרגיע אותך, או משעשע, או נעים. היא קשורה להדוניזם, לרצון להנות. אבל יש שזה יוצא משליטה, הופך למטרד יום יומי קשה, פוגע באופן נחרץ ביכולת לנהל חיים מהנים ומספקים.
לעיתים קרובות התמכרות מהווה סוג של מנגנון פיצוי. מנגנונים אלה הם מרכיב מהותי ביותר בנפש האדם. הם יכולים להיות הכוח המניע מאחורי הישגים יוצאי דופן. מוּכרת למשל הטענה שמנהיגים כמו נפוליאון ניסו בעצם לכבוש את העולם כדי לפצות על נחיתות בסיסית, כמו גובה למשל. אצל נפוליאון, כמו אצל מנהיגים טוטאליים אחרים, ההתמכרות היא לשליטה וכוח.
במישור הסמוי יותר, הרבה מהאנשים, גברים כנשים, שעסוקים באופן כרוני בכיבושים רומנטיים ובסקס יוכלו להודות שהרקע לכך הוא תחושת אי נאהבות בסיסית, או חוסר ביטחון בנטייה מינית, בתפקוד המיני וכדומה.
אצל רבים מהמכורים, ההתמכרות מבטאת ניסיון לטיפול עצמי במצבי חרדה ודיכאון. ההתמכרות משמשת כמו המוצץ לתינוק, אמצעי להרגעה עצמית.
מנגנוני הפיצוי, כשהופכים להתמכרות, יכולים להיות מקור לאכזבות ותסכולים נוספים. למשל, מי שמפתח צורך כפייתי לכיבוש של בני המין השני, עלול להיקלע למצב שבו אינו מסוגל לפתח קשרי אהבה בוגרים ויציבים יותר ואז הצורך האמיתי – הצורך באהבה, נהייה פחות ופחות מושג. באופן דומה, מי שעסוק בסקס באופן כפייתי מתוך חוסר בטחון בתפקודו המיני או בנטיותיו המיניות, ימצא עצמו יותר ויותר מרוקן ופגוע.
התמכרויות יכולות להיות ביטוי גם לרגשות נוספים: מתחת לפני השטח, לעיתים מתגלה תחושה של מתח בלתי נסבל שההתמכרות מסייעת להפיג. או, במקרים אחרים, כעס, תחושות קיפוח, תחושות חוסר ערך, או אולי באמת חסר לך מאוד משהו, וההתמכרות מנסה למלא חלל.
מחקרים מראים שיתכן וקיים גן האחראי להתמכרויות. נמצא גם שמבנה נפשי מסוים מועד יותר לפורענות זו. השפעה חברתית וסביבתית גם היא משחקת תפקיד מכריע. רקע משפחתי, למשל הורה נרקומן או אלכוהוליסט, מהווה פרה-דיספוזיציה, מוּעדוּת, לכיוון זה.
אצל נעמי אלה הקניות, הארון מפוצץ בבגדים ובנעליים, רבים מהם מעולם לא לבשה. אין לה כסף, בעלה כבר שונא אותה, היא מרגישה מבוזה בעיני עצמה ובכל זאת לא יכולה להפסיק – רק עוד צעיף, רק עוד המכנסיים האלה. כי רק כך היא תרגיש עדיין צעירה, או מושכת, או "שווה".
אצל יואל זה הדחף להמר, קונה עוד ועוד כרטיסי הגרלה, ממלא טפסים של לוטו, מנצל כל הזדמנות כדי להגיע לקזינו. לפעמים מרוויח קצת אבל הוא כבר שקוע בחובות, משפחתו מואסת בו, הוא פוגע בכולם, לא נאמן לאף אחד, נשבע בבוקר ומהמר שוב בלילה. אבל הוא חייב להמשיך, כי בסוף יזכה בגדול ורק אז יעריכו אותו, יראו כמה הוא "גדול".
מבחינת הסביבה, חשוב לזכור שבמצבים אלה אהבה וקבלה, או התכחשות ו"עצימת עיניים", עלולים להחמיר את המצב, להביא להידרדרות נוספת. האדם האהוב כבר לא שולט בעצמו, הוא שבוי של ההתמכרות שלו. ילד, בן זוג, הורה, חבר, מרגע שההתמכרות השתלטה כבר אינו הוא עצמו, צריך לעזור לו!
אבחון נכון הוא השלב הראשון. בהמשך, צריך לטפל – בטוב, ואולי גם ברע – באמצעים פסיכולוגיים, התנהגותיים, או כימיים. בעזרת מוסד, קבוצת תמיכה או מערכת המשפט. מכורים רבים שפגשתי טענו שהכל בסדר, שהם בשליטה, שהם יכולים להפסיק ברגע שיבחרו לעשות כך. לוקח לאדם זמן להבין שהוא מכור.
חשוב רגע: אם זה נכון – תוכיח. תגמל. אם אתה מסוגל לכך, זו עצה שיכולה להציל את חייך. החיים יפים וקצרים מכדי לבזבז אותם על שתייה, על קניות, על מעשים חסרי ערך. אבל אם כבר עברת את השלב הזה, זכור – התמכרות נוטה להחמיר עם הזמן. להתקבע. זה טבעה ויש להביא זאת בחשבון. מרגע מסוים, ללא עזרה מקצועית יש רק כיוון אחד.
