אחוז גבוה מהאנשים הנמצאים בזוגיות, מקיים קשרים מיניים נוספים. לפי מחקרים, בבדיקה לאורך החיים, האחוזים נעים בין 60 ל-80 אחוז. ניסיוני בקליניקה תואם ממצאים אלה. זו תופעה רווחת עד מאוד, המהווה אחת מהסיבות השכיחות ביותר לפנייה לטיפול והגורמת להרבה מצבי קיצון רגשיים.
ההגדרה של "בגידה" אינה מוסכמת על כולם אלא מוגדרת מחדש אצל כל זוג וזוג. היא נבנית מצירוף של גורמים רבים כמו רגשות ויצרים, עמדות מוסריות, נורמות חברתיות וכן הלאה. ההחלטה אם לקיים קשר פתוח, ובאיזו מידה, היא מורכבת ואישית עד מאוד. לאחד היא האפשרות לאהוב מתוך מרחב, יצירתיות ושמחה, ולאחר היא התגשמות כל הסיוטים, בסיס לתחושת קנאה בלתי נסבלת וסבל יומיומי. כל אחד צריך למצוא את מקומו בתוך הרצף הזה, ולהבין מה הרגשות של בן או בת הזוג בנושא זה. רק מתוך כך, ניתן לקבל החלטה.
ברוב המקרים, בגידות מתרחשות באופן ספונטני ומביאות לטווח הקצר שמחה, התרגשות ותחושת התעלות. הן שוברות את השיגרה, מחיות את חוויית ההתאהבות, מהוות זריקת עידוד משמעותית לחוויית האהבה העצמית וככל הנראה גם נכון לטעון שמים גנובים ימתקו. לטווח הארוך, המצב האופורי מתחלף במגוון רחב של תופעות רגשיות שרבות מהן מובילות אל הקליניקה.
בגידה חושפת את הזוגיות למגוון של סכנות. הקושי הראשון והמרכזי הוא האפשרות להיתפס, שעלול לגרור אחריו משבר אמון קשה שיכול להוביל להרס הקשר הזוגי ולגירושין. בגידה מסכנת באופן ישיר את המשך קיום הזוגיות והמשפחה.
אספקט נוסף הוא תחושות האשם של הבוגד, שמלווה בפגיעה בדימוי העצמי. מרבית הבוגדים מרגישים רע עם עצמם ותחושה זו לכשעצמה גוררת תגובות של התרחקות רגשית ואפילו עוינות כלפי בן הזוג הנבגד, שהרי באופן פרדוכסלי קיומו הוא שיוצר את הבגידה…
קושי נוסף הוא האפשרות לאבדן שליטה, למשל בשל התאהבות בבן הזוג לבגידה, או בעצם תחושת ההתעלות שהבגידה מביאה איתה. ככל הנראה זו חוויה שגורמת לרבים "לאבד את הראש".
הבגידה יכולה לנבוע ממשתנים הקשורים לאהוב, לבן הזוג. תקצר היריעה מלתאר את הסיבות האפשריות לכך. הפרעות אישיות, קושי במתן אמון, שחזור של פגיעה מתקופת הילדות, חמדנות – כל אלה מועידים אדם לבגידה.
במקביל, יש שסיבת הבגידה קשורה בבן הזוג: הזנחה, קנאה הרסנית, תוקפנות, חוסר פרגון, כל אלה יוצרים מועדות לבגידה.
ישנם כמובן גם מצבים הנובעים מהאינטראקציה, מקשר הגומלין בין השניים. למשל, אחד מבני הזוג מפתח תלות מופרזת, "שוכח" שהאהוב אינו אמא, וזה מתקבל עד רמה מסוימת אבל אז זה מצטבר לרמה קריטית היוצרת מיאוס, ולתוך הסבך הזה נכנס בן זוג אחר, שונה. בפעמים אחרות, הבגידה נובעת מהתאהבות של אחד מבני הזוג במישהו אחר, שבא וסוחף ומציע ים של תשומת לב ואהבה ודברים שיש לו ואין לבן הזוג, ותמיד יש לזולת משהו שאין לך. והוא מקסים וכובש ומפתה. לתפיסתי, אירועים כאלה לעולם אינם מנותקים מהזוגיות. צד שלישי בדרך כלל לא יכול להרוס קשר שאינו מועד להרס מלכתחילה.
יש עוד מצבים בהם קשר של אהבה מסתיים בבגידה או בנטישה. למשל, הדינאמיקה של החיים מערבת שינויים תדירים באישיות, בצרכים ובמהות של כל אחד מאיתנו . ייתכן מצב בו אחד מבני הזוג מרוצה ולא ער לכך שהאהוב עובר תהליך שמשנה אותו, סוחף אותו מהקשר. למשל, מה שהוא אהב בך, את הילדותיות המתפנקת לעיתים, את חוסר התפקוד לפעמים, הופך למה שמכעיס ומתסכל ונחווה כניצול, נחווה כהשתלטות, או השתטות, משהו שלא ניתן עוד להכיל ולאהוב. ואז עלול להיות מצב שכבר לא ניתן לדעת מה הוביל למה, האם כשלא אוהבים כל חולשה נחווית ככל כך מפריעה ובלתי נסבלת, או שהפגמים והחולשות אכן הובילו להפסקת האהבה.
הבגידה יכולה לשאת אופי שונה לגמרי, למשל בשלב מסוים בחיי זוגיות יכולות להתעורר אצל מי מבני הזוג (או שניהם) כמיהות לריגוש, למגע חדש, לסקס עם אחר.
בגידות על רקע מיני הן נושא מורכב וסבוך. מעורב בהן הצורך בגיוון ובריגוש. מעורב בהן הרצון להרגיש עדיין נחשק/ת, למרות העלייה בגיל, ולעיתים במשקל, והשינויים הגופניים המתלווים לזמן. הן יכולות לנבוע מצרכים רגשיים לא מסופקים, או פשוט מתוך צורך בסיכון, בהרפתקה, בטעמם של מים גנובים. בגידה על רקע מיני שכיחה עד מאוד ורובנו מסרבים פשוט להאמין לכך, מתוך צורך להכחיש, להגן על עצמנו מהתמודדות עם הידיעה.
כשמתרחשת בגידה על רקע מיני יתכנו מספר רב של תסריטים. אירוע כזה יש שהוא מוכל על ידי הזוגיות, כלומר אינו מתגלה – בין אם כי הוא מוסתר היטב ובין אם באופן לא מודע אין רצון לדעת, או שהבגידה מתגלה והזוגיות מתמודדת איתה, שורדת אותה. לעיתים די מזומנות זה אף עשוי לשקם זוגיות בריאה וטובה בבסיסה, לעורר מחדש את התשוקה הראשונית, "לנער את האבק" של המוכר והבטוח מדי.
מאידך, לא פחות נדיר למצוא שהבגידה הופכת למעין צונמי, גל שמחריב את הזוגיות המקורית, אולי בגלל שהבגידה הופכת להתאהבות שלא ניתן לשככה, אולי בגלל שהזוגיות המקורית לא יכולה לעמוד בטלטלה, בשל קנאה וכעסים ואולי אהבה בסיסית לא מספקת. יש שחווית הבגידה, עבור הנבגד, היא פצע נפשי חסר תקנה. הוא עלול למצוא עצמו רדוף על ידי מחשבות, רגשות ומראות פנימיים בלתי נסבלים. במצב כזה מחיר הבגידה יהיה כבד מנשוא.
דוגמה אחרת היא שמי מבני הזוג, או שניהם, שוקעים בקריירות תובעניות או מרגשות במיוחד, נשאבים למסע שמרחיק אותם זה מזו וזו מזה, או נסחפים אחר אדם חדש וכריזמטי, או נכנסים לתהליך הדורש שינוי טוטלי של אורח החיים, כמו חזרה לדת, לרוחניות וכדומה.
בגידה, לעיתים קרובות, אינה מכוונת כלל לפגיעה בבן הזוג הקבוע. גם במצב של זוגיות טובה, אוהבת ועם חיי מין מספקים, הצורך בהתנסויות נוספות וחדשות ממשיך להתקיים. מסיבה זו יש זוגות שמחליטים לקיים זוגיות פתוחה, לעיתים בהצלחה.
בגידות יכולות לנבוע ממפגש עם אדם אחר שמפתה להתנסות אחרת, מצרכים מיניים בעלי "חיים משל עצמם", מהתעוררות מוטיבציות, לאו דווקא מודעות, הקשורות למפגש אחר.
כמו כן, בדיאלקטיקה שבין הצורך ביציבות וביטחון לבין הצורך בחידוש, גיוון, הרפתקה, לא תמיד ניתן לבחור בצד הבטוח (ראה ספרו של מיטשל).
בה בעת, המחיר על בגידה, לכל הצדדים המעורבים, הוא גבוה וכמעט תמיד, בשלב כלשהו, יפרע.
כל מקרה לגופו: יש שבגידה תציל קשר רומנטי – ויש שהיא תמית אותו. יש בגידות ששוות את מחירן ויש כאלה שלא. יש אנשים שזקוקים לבגידה ויש כאלה שהיא תהרוס את חייהם.
נשאר לחשוב היטב ולקבל בחירה מושכלת. מאחר ובמצב של "הדלקות" מינית אין אפשרות לחשיבה כזו, האפשרות לפנות לאיש מקצוע, להיעזר, להבין את מהות הבגידה ואת השלכותיה, עשויה להיות הצלה.
גם הנבגד זקוק לאפשרות לקבל החלטה באשר לאיך להתמודד עם המצב החדש באופן שיהיה מותאם לרווחתו האישית ולעיתים גם לילדיו ולמשפחה כולה. בגידות עלולות להרוס אהבות ומשפחות, ובחלק מהמקרים כדאי ואפשר למנוע זאת!
