הימנעות מיחסי מין

לא כולם אוהבים סקס. יש אפילו שסולדים ממנו. אצל חלק מהאנשים הימנעות ממין היא נטייה טבעית .

בחברה שלנו, שפתוחה לסוגים רבים של בחירות בתחום האישי, בעיקר בתחום המיניות- עדיין הבחירה בהימנעות מסקס, חלקית או באופן מלא, נחשבת לעיתים ל"סטייה" ומעוררת בושה. התייחסויות כמו "מה לא בסדר איתה?" "איזה מן גבר הוא?", עדיין רווחות.

סלידה או הימנעות מקיום יחסי היא תסמין. למשל, של נטייה טבעית, על רקע גופני או נפשי. במקרים אחרים, התסמין יכול להעיד על מצוקה, למשל בשל נטייה מינית מודחקת, בשל התעללות מינית, בשל קשר לא תואם עם הורה. המנעות ממין יכולה להיות גם ביטוי לפחד מאינטימיות, לחרדה חברתית, או לצורך מופרז בשליטה. באותה המידה היא יכולה לבטא דמוי עצמי נמוך, או פחד מדחייה המתורגם לקושי במציאת בן זוג.

במילים אחרות, העדפה להמנעות מיחסי מין יכולה להיות טבעית לחלוטין- וגם בטוי למצוקה, לסבל נפשי ולבדידות. תהליך של טיפול מכוון למציאת האמת הפנימית שמאחורי התסמין.

אייל פנה לטיפול על רקע זה. הוא סיפר לי שהוא בן ארבעים וארבע, מנהל מחלקה במשרד ממשלתי, מצליח בעבודתו והיה יכול להיות מרוצה מחייו אלמלא כולם מציקים לו : "תתחתן, תכיר משהי". "תזמין נערת ליווי", "תנסה לצאת מהארון". "אתה לא יכול להיות בן 44, לבד ונורמלי!". אייל סיפר לי שכבר בגיל ההתבגרות הבין שאין לו עניין במין. הוא ניסה, היתה לו חברה בתיכון, היא היתה חמודה והוא די אהב אותה אבל הקטע של הסקס, אפילו נשיקות, דחה אותו. בהתחלה חשב שזה משהו איתה או בה, שהוא לא נמשך אליה מספיק- אבל ככל שהתבגר ופגש נשים נוספות כך הבין שזו נטייה שלו. "הקטע של הלשון של משהי בתוך הפה שלי פשוט גורם לי לרצות להקיא. המחשבה על ההמשך, המגע בגוף שלה, נוזלי הגוף, הקולות, כל הקומבינציה הזו פשוט דוחה".

על גברים הוא בכלל לא יכול לחשוב בקטע הזה. המחשבה על השעירות שלהם, על הנוקשות של הגוף הגברי, דוחה אותו. "אם תכריחי אותי לדמיין סקס אנאלי בין גברים אני מקיא כאן ועכשיו. לנשים יש לפחות ריח טוב, בדרך כלל, והן נעימות יותר. אין לי ספק שהומו אני לא, אבל אני גם מספיק מכיר את עצמי, ניסיתי הכל- אני לא אוהב סקס! זה עושה אותי לסוטה ודפוק?!"

אני מגיע אלייך לטיפול בגלל שאני לא יכול יותר להתמודד עם הלחץ החברתי שמופעל עלי. זה במשפחה, אמא שלי כבר מיואשת ממני, אחותי משגעת אותי, אבא שלי נפטר והוא היחיד שהבין אותי, גם הוא היה כזה, אבל כנראה פחות כי איכשהו הוא הצליח להקים משפחה ולהחשב נורמלי. הוא היחיד שאמר לי שאפשר לא לאהוב סקס וזה בסדר. היחיד שהבטיח, וקיים, אהבה ללא תנאים.

בהדרגה אני לומדת להכיר את אייל. הוא אדם "נקי" בכל היבט של אישיותו כמעט. הוא דייקן וקפדן, מוסרי מאוד, אסתטיקן, תרבותי. יש לו חברים שהוא אוהב ואוהבים אותו, חלקם עוד מהצבא. כמעט לכולם יש משפחות עכשיו והוא מוזמן לעיתים קרובות ואוהב להתארח- "אבל האושר האמיתי זה הידיעה שבסוף הערב אני חוזר לי לבית שלי והם נשארים עם המשפחה שלהם". "יש לי חיים נהדרים. אני אוהב את העבודה שלי. אני הולך להופעות, אוכל במסעדות, כשמגיע לארץ הרכב של מוזיקה שאני אוהב, אני אשיג כרטיסים בכל מחיר ואתרגש ואחכה לזה ויהיה לי ערב נפלא. אני מבלה עם חברים וחברות, חברי נפש! אני פשוט לא רוצה להיכנס איתם למיטה. למה זה לא בסדר?? למה אני צריך להנות דווקא מסקס? אין מספיק אנשים שיתרמו לרביית המין האנושי? אני תורם בדרך שלי!"

אני מציעה לאייל אפשרויות לעורר את החשק המיני. פירושים על סקס ועל שליטה, טיפול התנהגותי וכדורים נוגדי חרדה, מחפשת טראומה מהילדות, אך ככל שאני "יצירתית" יותר בהצעות שלי, ככל שאנו "מעמיקים לחפור"- כך אני מרגישה שהוא נהיה מתוסכל יותר ובודד יותר ובסוף הוא אומר לי: "אני כנראה הבנאדם הכי דפוק בעולם אם אפילו הפסיכולוגית שלי לא מסוגלת לקבל אותי כפי שאני, לא מסוגלת פשוט להרפות, להניח, לעזור לי להיות אני".

אני לומדת להכיר את אייל ורואה שהוא אכן מרוצה מעצמו ומחייו. הוא לא רוצה להשתנות, הוא לא רוצה להיות משהו אחר, הוא רוצה שאחרים יחיו כפי שהם בוחרים – ושיניחו גם לו לחיות את חייו.

אפשר ומותר להימנע מקיום יחסי מין. רבים נמצאים בתוך מערכת זוגית ונמנעים ממין. יש זוגות שמלכתחילה הסכימו על כך ויש שהגיעו להבנה כזו עם הזמן. למעשה, התופעה רווחת: כמו כל תכונה אנושית כמעט, עקומת גאוס עובדת: יש מכורים לסקס, הרוב נעים בין תשוקה יתרה להימנעות קלה ויש, כמו אייל, שלא רוצים לקיים יחסי מין. יש שרוצים לשנות זאת- ויש שבוחרים לחיות כך. זו זכותם המלאה ואנחנו כחברה צריכים לקבל, לאפשר, לפתוח את הראש ולא לנסות "לתקן" אותם. תולדות ההומוסקסואלים, הסבל החברתי שהם עברו (ועדיין, גם אם במידה מועטה יותר, עוברים), המחיר הנפשי הבלתי נסבל שהם משלמים- צריכים לגרום לכולנו כחברה למחשבה עמוקה ומטלטלת באשר לחופש הבחירה בתחום האישי. כל אחד רשאי לבחור אם, כמה ועם מי (במסגרת החוק כמובן) יכנס למיטה!